Vayedaber

Horayoth

Daf 15b

נָשִׂיא. יָכוֹל נְשִׂיא שְׁבָטִים כְּנַחְשׁוֹן. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָשָׂ֡ה אַחַ֣ת מִכָּל מִצְוֹת֩ יְי אֱלֹהָ֜יו. 15b וְּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר לְמַ֣עַן יִלְמַ֗ד לְיִרְאָה֙ אֶת יְי אֱלֹהָ֔יו. אֱלֹהָיו לִגְזֵירָה שָׁוָה. מָה אֱלֹהָיו שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן נָשִׂיא שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא אֱלֹהָיו. אף אֱלֹהָיו שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן נָשִׂיא שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא אֱלֹהָיו.

Traduction

Par le terme Nassi, on eût pu croire qu’un chef de famille contre Nahshon doit aussi offrir un bouc, le cas échéant; c’est pourquoi il est dit (ibid.): s’il accomplit l’un des préceptes de l’Eternel son Dieu, et ailleurs il est dit (Dt 18, 19): pour qu’il apprenne à craindre l’Eternel ton Dieu; de l’analogie de cette dernière expression dans les deux versets, on déduit qu’à l’instar de la suprématie il s’agit ici d’un Nassi supérieur (chef de tribu, non chef de famille).

Pnei Moshe non traduit

נשיא יכול. אפי' נשיא של שבט מן השבטים כנחשון ג''כ דינו בשעיר:

ולהלן. בפרשת המלך הוא אומר למען ילמד וגו' ודרשינן אלהיו אלהיו לג''ש דבנשיא של כל ישראל הכתוב מדבר:

אֲשֶׁ֣ר ׀ יֵ֣שׁ צַדִּיקִ֗ים וגו'. אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֶׂה הָֽרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. ווַי לָרְֽשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֶׂה הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה.

Traduction

Il est dit aussi (Qo 8, 14): Il y a, (ASHER) des justes, ce qui signifie: Heureux les justes qui ont en ce bas monde le sort des impies: malheur à ces derniers qui ont ici-bas le sort des justes!

Pnei Moshe non traduit

אשר יש צדיקים וגו'. כלומר דה''נ דרשינן לשון אשרי מדשני קרא דכתיב יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים ומדכתיב גבי צדיקים אשר וגבי רשעים ויש דריש הכא לשון ווי וגבי צדיקים לשון אשרי:

אשריהם הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים. של עוה''ז בעולם הזה שיש להם טובה בעוה''ז כמו טובת הרשעים של עוה''ז ונמצאו נוחלין שני עולמות:

ווי לרשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים. של עוה''ז בעולם הזה שרוב הצדיקים אין להם טובה בעוה''ז ונמצאו רשעים אלו אין להם טובה לא בעוה''ז ולא בעולם הבא:

מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ יְהוּדָה שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. לֹא זֶה גָדוֹל מִזֶּה וְלֹא זֶה גָדוֹל מִזֶּה. וּמַה טַעַם. וּמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֡ל וּמֶלֶךְ יְהוּדָ֡ה וגו' בְּגוֹרֶן. כִּבְגוּרֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וּבִלְחוּד עַד דְּיֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי. וּמַה טַעַם. בְּנֵ֣י רְבִיעִ֔ים יֵֽשְׁב֥וּ לְךָ֖ עַל כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל. מִכָּן וָאֵילָךְ בְּלִיסְטַייָא הָיוּ נוֹטְלִין אוֹתָהּ.

Traduction

Le roi d’Israël et le roi de Juda sont égaux, sans supériorité de l’un sur l’autre, puisqu’il est dit d’eux (1R 22, 10): Ils étaient… dans une grange, en signe de simplicité (64)''Cf. (Sanhedrin 1, 6); Tanhouma, section Ki-Tissa.''. R. Yossé b. R. Aboun dit: on considère seulement ces rois jusqu’à Jéhu fils de Namshi, selon ces mots (2R 10, 30), ou (2R 15, 12): Ils se sont assis pour toi, sur le trône d’Israël. Mais à partir de là, ce sont des brigands ou arbalétriers (ballista).

Pnei Moshe non traduit

שניהן שוין. שאין לאחד גדולה על חבירו והלכך שניהן מתכפרין בשעיר דקרינן בתרוייהו שאין על גביו אלא ה' אלהיו:

ומה טעמא. מהיכן למדנו זה דכתיב ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלבשים בגדים בגורן. וכי בגורן היו יושבים אלא כבגורן שהם שוין כאותם היושבים כגורן והם סנהדרין שהם יושבים כחצי גורן עגולין וכולן היו שוין זה לזה:

ובלחוד עד דיהוא בן נמשי. עד דורות של יהו שמלכו אחריו מזרעו לאותן מלכי ישראל בלבד יש להם דין מלך ומתכפרין בשעיר אבל לאחר דורות של מלך יהו בליסטיות היו נוטלין אותה שהיו הורגין זה את זה וקם תחתיו ולא היה להם דין מלך:

ומה טעם. כלומר דאע''פ שגם יהו הרג את יורם ומלך תחתיו שאני התם שעל פי הדיבור היה כמו שמצינו שנאמר לו מה' יען אשר הטיבות לעשות הישר בעיני ככל אשר בלבבי עשית לבית אחאב בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל:

וְאֵי זֶה הוּא מָשִׁיחַ. הַמָּשׁוּחַ בַּשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה כול'. אָמַר רַב חוּנָה. כָּל אוֹתָן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים שֶׁהָיָה דָוִד בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם שְׂעִורָה הַווָת מִתְכַּפֵּר לוֹ כְהֶדְיוֹט.

Traduction

R. Houna dit (au sujet de l’huile d’onction): durant les 6 mois où David fuit devant Absalon, il se conduisit en homme privé – (65)Suivant des passages traduits, le 1er (Sheqalim 6, 1), le 2e très long, au (Megila 1, 10)..

Pnei Moshe non traduit

כל אותן ששה חדשים וכו'. לא היה לו דין מלך ובשעירה היה מתכפר כדין ההדיוט:

תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה בֵּירִבִּי אִלָּעאי אוֹמֵר. שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בָהָר מַעֲשֵׂה נִיסִּים נַעֲשׂוּ בָהּ מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף. שֶׁמִּתְּחִילָּה לֹא הָיָה בוֹ אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר לוֹג. שֶׁנֶּאֱמַר וְשֶׁ֥מֶן זַיִ֖ת הִֽין׃ אִם לָסוּךְ בּוֹ אֶת הֶעֵצִים לֹא הָיָה סָפַק. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהָאוֹר בּוֹלֵעַ וְהַיּוֹרָה בוֹלַעַת וְהָעֵצִים בּוֹלְעִין. מִמֶּנּוּ נִמשְׁחוּ הַמִּשְׁכָּן וְכָל כֵּילָיו. הַמִּזְבֵּחַ וְכָל כֵּילָיו. מְנוֹרָה וְכָל כֵּילֶיהָ. כִּיּוֹר וְכַנּוֹ. מִמֶּנּוּ נִמשְׁחוּ אַהֲרֹן כֹהֵן גָּדוֹל וּבָנָיו כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּילּוּאִים. מִמֶּנּוּ נִמְשְׁחוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים. מֶלֶךְ בַּתְּחִילָּה טָעוּן מְשִׁיחָה. מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אֵין טָעוּן מְשִׁיחָה. שֶׁנֶּאֱמַר ק֥וּם מְשִׁיחֵהוּ כִּֽי זֶ֥ה הֽוּא. זֶה טָעוּן מְשִׁיחָה וְאֵין בָּנָיו טָעוּן מְשִׁיחָה. אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל בֶּן כֹּהֵן גָּדוֹל אֲפִילוּ עַד עֲשָׂרָה דוֹרוֹת טָעוּן מְשִׁיחָה. וְכולּוֹ קַייָם לְעָתִיד לָבוֹא. שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת קוֹדֶשׁ יִהְיֶ֥ה זֶ֛ה לִי֭ לְדֹרוֹתֵיכֶם׃

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

שמן המשחה שעשה משה במדבר מעשה ניסים נעשו בו וכו'. וס''ל להאי תנא שהיו שולקין את העיקרים בשמן כדמפרש ואזיל:

כל שבעת ימי המילואים. כדדריש בפ''ק דיומא דכתיב שבעת ימים ימלא את ידכם ואיתקש משיחה לריבוי דכתיב למשחה בהם ולמלא בם את ידם:

אפי' עד עשרה דורות. לאו דוקא אלא כלומר עד עולם טעון משיחה וכדדריש התם בפרקין דכתיב והכהן המשיח תחתיו מבניו ונימא והכהן תחתיו מבניו מאי המשיח אלא הא קמ''ל דאפי' מבניו ההוא דמשח הוי כ''ג ואי לא משח לא הוי כ''ג:

זה לי לדרתיכם. זה בגימטריא י''ב לוגין וכולן קיים לדרתיכם:

אֵין מוֹשְׁחִין אֶת הַמְּלָכִים אֶלָּא עַל גַּבֵּי הַמַּעַייָן. שֶׁנֶּאֱמַר וְהִרְכַּבְתֶּם֙ אֶת שְׁלֹמֹ֣ה בְנִ֔י וגו' וּמָשַׁ֣ח אֹת֣וֹ שָׁ֠ם צָד֨וֹק הַכֹּהֵ֜ן וְנָתָ֧ן הַנָּבִ֛יא לְמֶ֖לֶךְ עַל יִשְׂרָאֵ֑ל. אֵין מוֹשְׁחִין אֶת הַמְּלָכִים אֶלָּא מִפְּנֵי הַמַּחֲלוֹקֶת. מִפְּנֵי מַה נִמְשַׁח שְׁלֹמֹה. מִפְּנֵי מַחֲלוֹקָתוֹ שְׁלָּאֲדוֹנִיָּהוּ. וְיוֹאָשׁ מִפְּנֵי עֲתַלְיָה. וְיֵהוּא מִפְּנֵי יוֹרָם. לֹא כֵן כָּתוּב ק֥וּם מְשָׁחֵה֭וּ כִּֽי זֶ֥ה הֽוּא. זֶה טָעוּן מְשִׁיחָה וְאֵין מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל טְעוּנִין מְשִׁיחָה. וְלֹא יִאשִׁיָּהוּ גְּנָזוֹ. הָדָא אָֽמְרָה. בְּאַפֵּי בַּלְסָמוֹן נִמְשְׁחוּ. יוּאָחָז מִפְּנֵי יְהוֹיָקִים אָחִיו שֶׁהָיָה גָדוֹל מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים. אֵין מוֹשְׁחִין מְלָכִים אֶלָּא מִן הַקֶּרֶן. שָׁאוּל וְיֵהוּא נִמְשְׁחוּ מִן הַפָּךְ הָֽיְתָה מַלְכוּתָן מַלְכוּת עוֹבֶרֶת. דָּוִד וּשְׁלֹמֹה נִמְשְׁחוּ מִן הַקֶּרֶן הָֽיְתָה מַלְכוּתָן מַלְכוּת קַייֶמֶת. אֵין מוֹשְׁחִין מְלָכִים כֹּהֲנִים. רִבִּי יוּדָה עַנְתּוֹדְרַייָא. עַל שֵׁם לֹֽא יָס֥וּר שֵׁ֨בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. לְמַ֩עַן֩ יַֽאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל מַמְלַכְתּ֛וֹ ה֥וּא וּבָנָי֖ו בְּקֶ֥רֶב כָּל יִשְׂרָאֵֽל׃ מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. לֹא יִֽ֠הְיֶ֠ה לַכֹּֽהֲנִ֙ים הַֽלְוִיִּ֝ם.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

אלא על גבי המעיין. דסימנא מילתא היא שתמשך מלכותן כמעיין:

אין מושחין את המלכים. כלומר אותן שאינם טעונין משיחה כגון מלך בן מלך אלא מפני המחלוקת. ובפ''ו דשקלים גריס בהדיא כן וכן בפ' משוח מלחמה:

לא כן כתיב קום משחהו כי זה הוא וכו'. והא יהוא מלך ישראל הוה ואע''ג דדריש הכא לעיל מזה שאין מושחין מלך בן מלך תרתי ש''מ דזה הוא דוקא טעון משיחה. וחסר כאן התירוץ וצריך לגרוס כאן הא דיהואחז לקמן וכן הוא בדפוס אצל הבבלי וה''ג בשקלי' אלא יהואחז מפני יהויקי' אחיו שהי' גדול ממנו שתי שנים. לא תימא יהוא מפני יורם אלא יהואחז מפני מחלקתו של יהויקים שהיה גדול ממנו שתי שנים דכתיב בן כ''ג שנה יהואחז במלכו ולא מלך אלא ג' חדשים ומיד מלך יהויקים וכתיב ביה בן כ''ה שנים במלכו:

ולא יאשיהו. אביהם גנזו לשמן המשחה והיאך נמשח יהואחז:

הדא אמרה באפיבלסמון נמשחו. באפרסמון בעלמא ולא בשמן המשחה והשתא מתורץ נמי הא דנמשח יהוא למאי דדריש דאין מלכי בית ישראל טעונין משיחה והיינו דקאמר הכא נמשחו לשון רבים:

היתה מלכותן מלכות קיימת. כדדריש התם דכתיב רמה קרני ולא רמה פכי:

אין מושחין מלכים כהנים. אין מעמידין למלכים מכהנים כדדריש ר' יודה על שם לא יסור שבט מיהודה:

ר' חייה בר בא. דריש לה מסמיכות הכתובים דאלו לקרא דר' יודא א''כ אף משאר שבטים לא היו מעמידין:

ה''ג כמו שהוא בשקלים ושם. א''ר יוחנן הוא יהואחז הוא יוחנן והכתיב הבכור יוחנן ולעיל אמרינן שהיה יהויקי' גדול ממנו שתי שנים:

Horayoth

Daf 16a

וְהָֽכְתִיב הַבְּכוֹר֙ יֽוֹחָנָ֔ן. הַבְּכוֹר לַמַּלְכוּת. וְהָֽכְתִיב הַשְּׁלִישִׁי צִדְקִיָּ֔הוּ הָֽרְבִיעִ֖י שַׁלּֽוּם׃ 16a שְׁלִישִׁי לַמַּלְכוּת. רְבִיעִי לְתוֹלֶדֶת. צִדְקִיָּ֔הוּ שֶׁצִּידֵּק עָלָיו אֶת הַדִּין. שַׁלּֽוּם שֶׁבְּיָמָיו שָֽׁלְמָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. לָא שַׁלּוּם הֲוָה שְׁמֵיהּ וְלָא צִדְקִיָּה הֲוָה שְׁמֵיהּ אֶלָּא מַתַּנְייָה. הָדָא הִא דִכְתִיב וַיַּמְלֵ֧ךְ מֶֽלֶךְ בָּבֶ֛ל אֶת מַתַּנְיָ֥ה דֹד֖וֹ תַּחְתָּ֑יו וגו'.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

בכור למלכות. שמלך מקדם לפי שהי' ממלא מקום אבותיו:

וגרסינן כאן אמר ר' יוחנן הוא שלום הוא צדקיהו וכן הוא שם. וכתיב השלישי צדקיהו והרביעי שלום:

שלישי לתולדות ורביעי למלכות. כצ''ל שהיה רביעי למלכות יהואחז יהויקים יכניה צדקיהו:

צדקיהו וכו'. כדמסיק בשמיה מתנייה הוה וצדקיהו הוא נקרא על שם שצידק עליו נבוכדנצר את הדין יה יצדיק עליך את הדין אם תמרוד בי ושלום שבימיו וכו' דכתיב את מתניה וגו' ויסב את שמו צדקיהו ולמדנו ג''כ שלא היה שמו שלום:

הַמָּשׁוּחַ בַּשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה. בַּבִּנְייָן הָרִאשׁוֹן. לְמְרוּבֶּה בִבְגָדִים. בַּבִּנְייָן הָאַחֲרוֹן. וַאֲתַאי כַּיי דָמַר רִבִּי אִינָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. חֲמִשָּׁה דְבָרִים הָיָה בְבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָאַחֲרוֹן חָסֵר מְן הָרִאשׁוֹן. מַאי טַעֲמָא. עֲל֥וּ הָהָ֛ר וַֽהֲבֵאתֶ֥ם עֵ֖ץ וגו' אֶכָּבְדָ֖ חָסֵר ה'. אֵלּוּ ה' דְבָרִים שֶׁהָיוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָאַחֲרוֹן חָסֵר מְן הָרִאשׁוֹן. וְאֵילּוּ הֵן. אֵשׁ וָאָרוֹן וְאוּרִים וְתומִּים וְשֶׁמֶן הַקּוֹדֶשׁ.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

המשיח בשמן המשחה. דקתני במתני' זה היה בבנין הראשון ולמרובה בגדים היה בבנין השני ואתיא כהאי דאמר וכו'. בפ''ב דתענית דשמן המשחה אחד מחמשה דברים שחסרו בבית שני:

ושמן המשחה ורוח הקדש. כצ''ל וכן הוא שם:

תַּנֵּי. כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מֵבִיא פָּר. אֵין מְרוּבֶּה בְגָדִים מֵבִיא פָּר. וּדְלֹא כְרִבִּי מֵאִיר. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. מָשִׁיחַ. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר כֹּהֵן. לְהוֹצִיא לִמְרוּבֶּה בְגָדִים. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. מָשִׁיחַ. יָכוֹל זֶה הַמֶּלֶךְ. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר כֹּהֵן. לְרַבּוֹת מְרוּבֶּה בְגָדִים. הָכָא אַתָּ מַר. לְהוֹצִיא לִמְרוּבֶּה בְגָדִים. וָכָא אַתָּ מַר. לְרַבּוֹת מְרוּבֶּה בְגָדִים. אָמַר רִבִּי הִילָא. כָּל מִדְרַשׁ וּמִדְרַשׁ לְעִנְייָנוֹ. אִילּוּ נֶאֱמַר מָשִׁיחַ וְלֹא נֶאֱמַר כֹּהֵן. הָיִיתִי אוֹמֵר. עַל הֶעֱלֵם דָּבָר מֵבִיא פָר וְעַל שִׁגְּגַת הַמַּעֲשֶׂה מֵבִיא שָׂעִיר. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר כֹּהֵן. אוֹ אִילּוּ נֶּאֱמַר כֹּהֵן וְלֹא מָשִׁיחַ. הָיִיתִי אוֹמֵר. זֶה הַמֶּלֶךְ. אִם תֹּאמַר. בְּפָר קָֽדְמָה פָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ שֶׁיּוּטַּל עַל הֶעֱלֵם דָּבָר מֵבִיא פָר וְעַל שִׁגְּגַת הַמַּעֲשֶׂה מֵבִיא שָׂעִיר. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר מָשִׁיחַ וְצוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר כֹּהֵן.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא פ''ב:

כהן משיח מביא פר. העלם ולא המרובה בגדים וכדתנן במתני' ודלא כר''מ דפליג בתוספתא וקאמר המרובה בגדים צריך להביא פר. וגרסינן להסוגיא בפ''ק דמגילה ושם הגירסא נכונה ובכאן נשתבשה וחסירה. וה''ג כמו שהוא שם מ''ט דר''מ משיח מה ת''ל כהן לרבות את המרובה בגדים מ''ט דרבנן משיח וכו'. ברייתא היא בת''כ פ' ויקרא וה''ג שם משיח יכול זה המלך שהוא ג''כ נמשח בשמן המשחה ת''ל הכהן אי הכהן יכול המרובה בגדים ת''ל משיח. כלומר אילו כתיב הכהן ולא הוי כתיב המשיח הייתי אומר אף מרובה בגדים במשמע ת''ל משיח. ובמגילה מסיים או יכול שאני מרבה אף משוח מלחמה ת''ל המשיח שאין על גביו משיח. וכן הוא בת''כ:

ופריך אליבא דרבנן הכא את אמר להוציא למרובה בגדים והכא את אמר לרבות למרובה בגדים. ואברייתא דת''כ דדריש גבי עשירית האיפה קאי דגריס התם בפ' צו בקרא והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אותה וגו' משיח אין לי אלא משוח בשמן המשחה מרובה בגדים מנין ת''ל והכהן ומשני ר' הילא כל מדרש ומדרש לענינו. כלומר הכי מוכחי קראי לדרוש למעט והתם מוכחי לרבות. וחסר כאן וה''ג במגילה. תמן כל הפרשה אמורה באהרן לאיזה דבר נאמר כהן לרבות את המרובה בגדים. דהא כתיב בריש הפרשה זה קרבן אהרן ובניו וגו' ביום המשח אותו וגו' וא''כ אפי' לא נאמר הכהן לא הייתי אומר דמשיח דסיפיה המשיח תחתיו וגו' במלך מדבר ולאיזה דבר נאמר הכהן אלא לרבות למרובה בגדים לעשירית האיפה:

ברם הכא אין הפרשה אמורה באהרן אילו נאמר משיח וכו'. אבל הכא גבי פר העלם דבר דלא הוזכר אהרן בפרשה זו והלכך תרוייהו צריכי. וה''ג דאילו נאמר משיח ולא נאמר כהן הייתי אומר זה המלך אם תאמר כבר קדמה פרשת המלך הייתי אומר על העלם דבר מביא פר ועל שגגת מעשה מביא שעיר הוי צורך הוא שיאמר בהן או אילו נאמר כהן ולא נאמר משיח הייתי אומר לעולם על העלם דבר מביא פר ועל שגגת מעשה מביא שעיר הוי צורך הוא שיאמר משיח וצורך הוא שיאמר כהן ובמגילה גם כן נתחלפו השיטות בזה. וכלומר אילו נאמר משיח לבד הייתי אומר זה המלך והא דכבר מפורש בפרשה קרבן נשיא לבד אפ''ה הייתי אומר דכאן בפרשה מיירי בהעלם דבר שעשה על פי הוראתו כדילפינן בפ' דלעיל מדכתיב לאשמת העם הרי הוא כעם ומביא הנשיא פר והתם בפרשת נשיא בשגגת מעשה בלבד מיירי ומביא שעיר הוי צריך שיאמר כהן. והא דנקט כבר קדמה לאו דוקא דפ' נשיא בתר פ' משיח כתיבא אלא כלומר כבר מפורשת בפני עצמה:

או אילו נאמר כהן ולא נאמר משיח הייתי אומר דלעולם הנשיא מביא על העלם דבר פר ועל שגגת מעשה הוא דהוציאו הכתוב לקרבן שעיר בפני עצמו ומשום דה''א כשם שהוציאו הכתוב מכלל שאר קרבן יחיד בשגגת מעשה כך הוציאו בהעלם דבר ודינו כדין הציבור שמביא פר וכמו הכהן בהעלם דבר לכך נאמר המשיח למעוטי למשיח אחר וזה המלך מפר דלעולם הוא מביא שעיר:

הוי צורך הוא וכו'. שיאמר לשניהם כדאמרן דהא איצטריך ה''א דהמשיח למעוטי ואילו לא נאמר כהן פשיטא דאיכא למיטעי כדלעיל ותרוייהו צריכי ואין כאן יתור לרבות למרובה בגדים ולפיכך מוצא אני כאן למרובה בגדים מפר העלם דבר:

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן עָבַר וְהֵבִיא עֲשִׂירִת הָאֵיפָה שֶׁלּוֹ כָשֵׁר.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

א''ר יוחנן עבר. כהן המשיח שעבר מעבודתו והביא עשירית האיפה משלו כשר בדיעבד דהא דתנן דאין כהן שעבר מביא עשירית האיפה לכתחילה הוא דלא יביא ואם הביא מקבלין ממנו:

מַתְקִינִין לוֹ כֹהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו שֶׁמָּא יֶאֱרַע בּוֹ פְסוּל. מַה. מְיַיחֲדִין לֵיהּ עִימֵּיהּ. אָמַר רִבִּי חַגַּי. מֹשֶׁה. דִּינּוּן מְיַיחֲדִין לֵיהּ עִימֵּיהּ דּוּ קְטִיל לֵיהּ. אוֹתוֹ. אֶחָד מוֹשְׁחִין וְאֵין מוּשְׁחִין שְׁנַיִם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי הָאֵיבָה.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

מתקינין וכו' וגרסינן להא בפ''ק דיומא ואיידי דאיירי בכהן שעבר מייתי לה הכא:

מה. דינו בכהן זה שמתקינין לו אם צריך פרישה ואם מייחדין ליה עימיה בהלשכה:

משה. בשבועה וכך היה דרכו של ר' חגיי בכל מקום לישבע בלשון זה כמו שהבאתי ברפ''ב דסנהדרין:

דאי אינון וכו'. אם מייחדין לזה עמו יהרגנו שאינו יכול לסבלו ולראות צרתו בצידו:

אותו. בפ' עשירית האיפה כתיב ביום המשח אותו ודרשינן אחר מושחין לכ''ג ואין מושחין שנים שיהא זה מוכן אם יארע פסול בראשון וכן אם עבר הראשון מחמת פסול שאירע בו ושמש השני תחתיו אין מושחין אותו כדמפרש טעמא מפני האיבה ואין להשני שמתקינין תחתיו דין כ''ג כל זמן שלא אירע בהראשון כלום והלכך נמי אין צריך פרישה אלא מתקינין לבד:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source